תופעות של קושי בהירדמות , יקיצה מוקדמת , ותחושה של שינה בלתי מרעננת, הם מנת חלקם של רבים מהקשישים. מדוע זה קורה ואיך אפשר להתמודד עם התופעה? על כך, בכתבה הבאה.
השינויים הפיזיולוגיים החלים אצל הקשישים הנם בעלי השפעה מהותית על דפוסי השינה שלהם. רמות הורמון הגדילה, המקדם שינה עמוקה, ומלטונין, שמסדיר את מעגל השינה-ערות , קטנות עם הגיל. כתוצאה, הקצב הסירקאדי- אותו שעון פנימי המורה לנו ללכת לישון בלילה ולקום בבוקר - משתנה, והקשישים מוצאים את עצמם הולכים לישון מוקדם יותר ומתעוררים מוקדם יותר בבוקר.
כפועל יוצא, מתלוננים קשישים רבים כי הם מתקשים לישון ברצף את אותו מספר שעות שהתרגלו לו בעבר, וכי שנתם קלה יותר, ומלווה במספר יקיצות במשך הלילה. זוהי תופעה נפוצה מאוד. במחקרים נמצא כי מחצית מהקשישים מדווחים על קשיים בהירדמות ובשמירה על שינה רציפה.
כתוצאה מדפוס השינה החדש שנוצר, נוקטים אזרחי גיל הזהב בשיטות ל"השלמת" שעות שינה, הכוללות השארות במיטה במשך זמן ארוך יותר מהשינה בפועל ( במאמץ לישון עוד קצת ) או נמנומים במשך היום.
אבל אין להתעלם מכך שקשישים גם סובלים לעיתים ממחלות שונות שהן בלבד, או התרופות הניתנות לטיפול בהן, עלולות לשבש את איכות השינה ודפוסיה הרצויים. כך למשל, חולים הסובלים מדלקות פרקים או כאבים כרוניים יכולים לסבול מקשיים בהירדמות כתוצאה מכאבים , או מהתעוררויות במשך הלילה, לאחר ששינו תנוחת שינה לכזו שמסבה להם כאבים. מצבים רפואיים אחרים, כמו פרוסטטה מוגדלת או סכרת, גורמים להשתנה תכופה שגם היא מהווה זרז ליקיצות תכופות במשך הלילה. רצוי, על כן , שהקשיש ישים לב לסיבה שבגללה הוא אינו מצליח להירדם ( או לשמור על שינה רציפה ) וידון עם רופא המשפחה שלו בפתרון אפשרי, כולל בדיקה של שינוי צורת הטיפול בבעיה הרפואית שלו. צעד זה עשוי לשפר בצורה ניכרת את איכות השינה.
גם תחושות של עצב עמוק וחרדה מפריעות מאוד להירדמות ולשמירה על רצף שינה. תחושות אלו יכולות להצביע על מצבים רפואיים של דיכאון או חרדה, ורצוי שהקשיש יביא אותן בפני הרופא בהקדם האפשרי, כי ניתן ?ורצוי- לטפל בהן בהקדם.
נוסף על האמור לעי'ל נוטלים קשישים רבים תרופות למצבים רפואיים מהם הם סובלים, שעשויות לשבש את מהלך השינה הרצוי. תרופות כאלה כוללות תרופות מסוימות לטיפול בדיכאון, יתר לחץ דם , תרופות לבעיות נשימה ועיכול, ועוד. מומלץ, על כן, לשוחח עם הרופא אודות התרופות שעשויות לגרום לנדודי שינה, ועל בדיקת אפשרות ליטול אותן בשעות אחרות ביממה, או להחליף אותן בתרופות שאינן גורמות לבעיות שינה.
חוסר בפעילות גופנית, והמצאות במצב של מנוחה במשך רוב שעות היום תורם גם הוא להקטנת הדחף לשינה. מומלץ להתיעץ עם הרופא, ואם הוא מאשר, להתחיל במינון סביר של פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה, וזאת- עד שעתיים לפני השינה (וזאת מאחר ופעילות גופנית מעלה את טמפרטורת הגוף, דבר המקשה עליו לשקוע בשינה).
טיפים מומלצים אחרים המסייעים לשינה טובה יותר בקרב קשישים :
- חשיפה לשמש משך שעתיים לפחות, המסדירה את הקצב הסירקאדי ( "שעון השינה-ערות" )
- הימנעות מנמנומים במשך היום, או הגבלת הנמנום למקרים חריגים בלבד, ולפחות מ-20 דקות
- שיחה עם הרופא כדי לברר שלא קיימות בעיות שינה שאינן נדודי שינה, שגם הן מפריעות לשינה, כמו דום נשימה בשינה ( שימו לב לנחירות ! ) , או תסמונת רגליים חסרות מנוחה.
והכי חשוב: אין להשלים עם בעיות השינה ותחושות הישנוניות והקשיים בתפקוד. בהחלט יש מה לעשות, ועדיף לעשות זאת בהקדם.
לילה טוב.
אלחנן שנן
מאמן להרגלי שינה
חבר האיגוד הבריטי לשינה ( BSS )
מרכז המידע לנדודי שינה בישראל
http://www.insomnia.org.il
מאמן להרגלי שינה
חבר האיגוד הבריטי לשינה ( BSS )
מרכז המידע לנדודי שינה בישראל
http://www.insomnia.org.il